חוק השבות ועלייה לישראל: ייצוג בבקשות ובסירובים

סעיף 1 לחוק השבות, תש"י-1950, קובע בחמש מילים: "כל יהודי זכאי לעלות ארצה". הדרך מהמשפט הזה ועד תעודת עולה עוברת דרך שאלות של הוכחה. צריך להראות מי נחשב יהודי לפי החוק ומי זכאי מכוחו של קרוב משפחה, ובעיקר אילו מסמכים יתקבלו כראיה לכך. עו"ד יוסי אביגור, עורך דין בתחום ההגירה, מייצג זכאים בהגשת בקשה מסודרת מלכתחילה, בישראל או בחו"ל, ובתיקים שבהם הזכאות הוטלה בספק או שהבקשה סורבה.

על מי החוק חל, והיכן הוא נעצר

סעיף 4ב מגדיר יהודי כמי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת. סעיף 4א(א) מרחיב את הזכויות לילד ולנכד של יהודי, לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי. לפי סעיף 4א(ב), אין נפקא מינה אם היהודי שמכוחו נתבעת הזכות עודו בחיים ואם עלה לישראל בעצמו. נכד של יהודי שנפטר לפני עשרות שנים במדינה אחרת זכאי בדיוק כמו נכד שסבו חי בישראל.

ההרחבה נעצרת בדור השלישי. נינים אינם נכללים בסעיף 4א, ומשפחה שמתכננת עלייה משותפת של כמה דורות צריכה לבדוק זאת מראש. מי שהיה יהודי והמיר את דתו מרצון מוצא מהסעיף במפורש. הסבר מפורט על כל אחד מהמצבים מופיע במאמר מי זכאי לעלות לפי חוק השבות.

בקשה מחו"ל ובקשה מתוך ישראל מתנהלות אחרת

מי שנמצא בחו"ל מקבל אשרת עולה (סעיף 2 לחוק). מי שכבר נמצא בישראל מקבל תעודת עולה (סעיף 3). ההבדל המעשי הוא בגוף שמולו מתנהל ההליך.

בחו"ל, פונים מחבר המדינות ומהמדינות הבלטיות מטופלים בידי נתיב, לפי נוהל נתיב 20.2.3. בישראל חל נוהל 5.2.0001 (קובץ PDF באתר חיצוני, נפתח בחלון חדש)PDF של רשות האוכלוסין וההגירה, שעניינו שינוי מעמד מתייר לעולה. לפי הנוהל בנוסחו היום, הבקשה מוגשת באופן מקוון והטיפול בה נעשה בלשכות הרשות, אבל את הזכאות עצמה קובעת הסוכנות היהודית, ולגבי אזרחי וילידי חבר המדינות קובעת נתיב. זכאות מכוח גיור נקבעת במינהל האוכלוסין. הבקשה פטורה מאגרה.

יש בנוהל הגבלה אחת שכדאי להכיר לפני שמגישים: מי שכבר ניתנה בעניינו החלטה המחייבת יציאה מישראל יגיש את הבקשה בחו"ל. מי ששוהה בארץ באשרת תייר ושוקל עלייה, טוב שיגיש כל עוד האשרה בתוקף.

זכאי שבות שעדיין לא החליט יכול לבקש אשרת א/1, עולה בכוח, לפי תקנה 6 לתקנות הכניסה לישראל. זהו רישיון ארעי למי שבודק את תנאי ההשתקעות, והוא ניתן להארכה עד חמש שנים. על שאר הסיווגים ראו בעמוד אשרות כניסה, שהייה ועבודה.

המעמד שמתקבל: אזרחות מיום העלייה

לפי סעיף 2 לחוק האזרחות, עולה הוא אזרח ישראלי מכוח שבות מיום עלייתו, או מיום שניתנה לו תעודת העולה אם שינה מעמד בישראל. זאת בשונה מהתאזרחות לפי סעיף 5 לאותו חוק, שמותנית בתקופות שהייה, בידיעת עברית ובשיקול דעתו של השר. על המסלולים האחרים אפשר לקרוא בעמוד אזרחות ישראלית והתאזרחות.

בגיר שאינו רוצה באזרחות רשאי להצהיר על כך בתוך שלושה חודשים (סעיף 2(ג)(2)). ההצהרה רלוונטית בעיקר למי שאזרחות נוספת עלולה לפגוע במעמדו במדינת המוצא, וזו החלטה שנכון לשקול לפני העלייה.

מוקדי הקושי, ומה עושה עורך הדין בכל אחד מהם

רוב העבודה בתיק שבות נעשית לפני ההגשה. עו"ד אביגור עובר על המסמכים שבידי המשפחה, ואת הבקשה הוא מגיש ומנהל מול הלשכה, מול נתיב או מול הסוכנות היהודית, לפי העניין. יש שהבדיקה מעלה שהמסלול המתאים כלל אינו שבות, למשל כשבן הזוג הוא אזרח ישראלי והדרך היא ההליך המדורג לבני זוג.

רצף מסמכים מחו"ל

זכאות של ילד או של נכד נשענת על רצף: מהמבקש, דרך ההורה, עד הסב או הסבתא היהודים. כל חוליה ברצף צריכה מסמך רשמי, וחוליה חסרה אחת מספיקה כדי שהגורם הבודק יטיל ספק בכולו. הקושי גדל כשהמסמכים הונפקו לפני עשרות שנים, במדינה שרשויותיה השתנו מאז, או כששם המשפחה נכתב בצורות שונות במסמכים שונים. רשות האוכלוסין דורשת ככלל שמסמכים זרים יוגשו במקור, כשהם מאומתים כדין (במדינות רבות באמצעות חותמת אפוסטיל) ומתורגמים. מסמך שהוגש בלי אימות עלול לעכב את התיק גם כשתוכנו אינו שנוי במחלוקת. לכן עורך הדין בודק תחילה אם הרצף בין הדורות שלם, ומאתר את מה שחסר או דורש אימות ותרגום לפני שהתיק מגיע לגורם הבודק.

ספק בגיור

תיקי גיור אינם נבדקים בסוכנות או בנתיב. לפי נוהל 5.2.0001 הזכאות נקבעת במינהל האוכלוסין, ולכן הבקשה צריכה לכלול מלכתחילה את התיעוד של הליך הגיור ושל הגוף שערך אותו.

מי שהחליף דת

ההגדרה בסעיף 4ב כוללת רק מי ש"אינו בן דת אחרת", וסעיף 4א(א) מוציא מגדר בני המשפחה הזכאים "אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון". כשהרשות מסתמכת על רישום דת במסמך ישן או על טקס שנערך בילדות, השאלה אם הייתה המרה מרצון היא שאלה של נסיבות, ואותן צריך להציג לרשות בצורה מסודרת ומגובה בראיות. ההסבר הזה מנוסח ומצורף לבקשה עצמה, כדי שלא יתברר רק בדיעבד.

עבר פלילי

סעיף 2(ב) מונה שלושה מצבים שבהם שר הפנים רשאי לסרב: מבקש שפועל נגד העם היהודי, מבקש שעלול לסכן את בריאות הציבור או את ביטחון המדינה, ומבקש בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור. הנוסח אינו שולל זכאות מכל מי שהורשע אי פעם. המבחן הוא סיכון לשלום הציבור, והסמכות נתונה לשיקול דעת. לכן יש משמעות לנסיבות העבירה ולזמן שחלף מאז, ועדיף להציג את התמונה המלאה כבר בבקשה במקום להמתין לשאלות. לפי סעיף 4א(ג) הסייגים חלים גם על בני המשפחה, כך שעברו של בן זוג או של נכד נבחן באותו אופן.

סירוב לפי חוק השבות אינו מגיע לבית הדין לעררים

ההנחה שכל החלטה של רשות האוכלוסין ניתנת לתקיפה בבית הדין לעררים אינה נכונה בענייני שבות. סמכות בית הדין מוגדרת בתוספת השנייה לחוק הכניסה לישראל, והחלטות לפי חוק השבות נמצאות מחוץ לה.

תחילה מבררים על מה נשען הסירוב: מסמך שלא התקבל, ספק בקשר המשפחתי, או אחד הסייגים שבסעיף 2(ב). עו"ד אביגור לומד את ההחלטה ואת החומר שעמד בפני הרשות. אפשר לפנות לרשות בבקשה מנומקת לבחון מחדש את ההחלטה, בצירוף הראיות שחסרו. כשהרשות עומדת על החלטתה, הביקורת השיפוטית נעשית בבתי המשפט ולא בבית הדין לעררים, והוא מייצג גם שם. מי שנדרש בינתיים לצאת מישראל צריך לזכור את הוראת נוהל 5.2.0001, שלפיה בקשה חדשה תוגש מחו"ל.

שאלות נפוצות