לצד העיסוק בדיני הגירה, עו"ד יוסי אביגור מטפל בתחום נפרד: ייצוג אסירים מול שירות בתי הסוהר, מול ועדות השחרורים ובבתי המשפט. בשנים 2020 עד 2022 שימש עו"ד אביגור יועץ משפטי בשירות בתי הסוהר, ומכיר את ההליכים האלה מצד הרשות. היום הוא מייצג את האסיר ואת משפחתו מולה. רוב הפניות בתחום נוגעות לשאלה מתי ואיך אפשר להשתחרר לפני תום המאסר, ולשאלה מה עושים כשהכלא מסרב לבקשה שנוגעת לחיי היומיום בו.
"אסיר, ככל אדם אחר, זכאי לטיפול רפואי, ואסור להפלותו לרעה בקבלת טיפול רפואי."
השופט מזוז, בג"ץ 158/21
הדברים נכתבו בעתירה שעסקה בחיסון אסירים בתקופת הקורונה, אבל נקודת המוצא שלהם רחבה מטיפול רפואי: מי שנשלח למאסר אינו מאבד את זכויותיו כאדם, ובית המשפט עומד על משמרן.
שחרור מוקדם: מי מחליט ומתי
חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001, מבחין בין שני סוגי מאסרים. במאסר של שלושה חודשים עד שנה, ההחלטה נתונה ליחידה לשחרור ממאסרים קצרים (סעיף 2 לחוק). במאסר שעולה על שנה מחליטה ועדת שחרורים, והיא רשאית לשחרר אסיר אחרי שריצה שני שלישים מתקופת המאסר (סעיף 3). בשני המקרים התנאי זהה: שהאסיר ראוי לשחרור, וששחרורו אינו מסכן את שלום הציבור.
שני שלישים הם אפוא תנאי סף בלבד. אסיר שהגיע למועד ולא הכין דבר יגלה שהוועדה דנה בעניינו על סמך חומר שאחרים כתבו עליו.
מה ועדת השחרורים שוקלת
סעיף 9 לחוק מונה את השיקולים:
- הסיכון שבשחרור לציבור, למשפחת האסיר ולנפגע העבירה
- סיכויי השיקום של האסיר
- התנהגותו בכלא
- העבירה ונסיבותיה
- הרשעות קודמות
סעיף 10(א) מוסיף שהוועדה רשאית להתחשב גם באמון הציבור במערכת המשפט ובהרתעת הרבים. בפועל זה אומר שגם אסיר שהתנהגותו ללא דופי עשוי להיתקל בסירוב כשהעבירה חמורה, ושהטיעון בפני הוועדה צריך להתמודד עם השיקול הזה במפורש.
ההכנה לדיון בוועדה נעשית זמן רב לפניו. עו"ד אביגור בודק מה נכתב על האסיר בחומר שיוצג לוועדה, אוסף את מה שמעיד על סיכויי השיקום ועל ההתנהגות במאסר, ומכין מענה לנקודות החלשות: עבירת משמעת, הרשעה קודמת, התנגדות צפויה. בדיון עצמו הוא מייצג את האסיר ומשיב לטענות המדינה.
אסירי עולם, מאסרים ארוכים ושחרור רפואי
ועדת שחרורים מיוחדת דנה בשני מצבים: אסיר עולם שעונשו נקצב ושריצה שני שלישים מהתקופה שנקצבה (סעיף 5), ואסיר שנמצא במאסר 25 שנים ומעלה (סעיף 4). הקציבה עצמה היא בסמכות נשיא המדינה. לפי סעיף 29 לחוק, המלצה לנשיא על קציבת מאסר עולם אפשרית רק אחרי שהאסיר ריצה שבע שנים לפחות, והתקופה שתומלץ לא תפחת משלושים שנה.
שחרור מטעמים רפואיים שונה משאר המסלולים בכך שאינו תלוי בחלק המאסר שרוצה. לפי סעיף 7 לחוק אפשר לבקש אותו בכל עת. בקשה כזאת נשענת על תיעוד רפואי עדכני ומפורט של מצב האסיר.
כשהוועדה מסרבת
על החלטה של ועדת שחרורים מגישים עתירה לבית המשפט המחוזי, שדן בה בהרכב של שלושה שופטים. על פסק הדין אפשר לערער לבית המשפט העליון ברשות בלבד (סעיף 25 לחוק). העתירה אינה דיון חוזר בשאלה אם האסיר ראוי לשחרור. היא תוקפת את ההחלטה: האם הוועדה שקלה את מה שהחוק מורה לה לשקול, האם התעלמה מחומר שהיה לפניה, האם המסקנה שלה מתיישבת עם העובדות.
עתירת אסיר: הדרך להביא החלטה של שב"ס לבית המשפט
סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר מאפשר לאסיר ולעצור לעתור לבית המשפט המחוזי "בכל ענין הנוגע למאסרו או למעצרו". העתירה מוגשת לבית המשפט שבאזור שיפוטו נמצא בית הסוהר, ונדונה לפני שופט אחד. על ההחלטה אפשר לערער ברשות בלבד (סעיף 62ג).
הניסוח הרחב של הסעיף מכסה כמעט כל מחלוקת עם שב"ס: סירוב לחופשה או להתייחדות, הגבלה על ביקורים ועל שיחות טלפון, טיפול רפואי, שילוב בתוכנית שיקום. בכל אלה סדר העבודה דומה. כדאי לפנות קודם בכתב לגורם המוסמך בכלא ולקבל תשובה, ואז לתקוף בעתירה את התשובה. עתירה שמוגשת בלי פנייה מוקדמת ובלי מסמכים נשענת על דברי האסיר בלבד, מול תגובה מסודרת של שב"ס.
חופשות: פריבילגיה שבשיקול דעת
חופשות אסירים מוסדרות בפקודת נציבות 04.40.00, שנשענת על סעיף 36 לפקודת בתי הסוהר (חופשה מיוחדת של עד 96 שעות). הפקודה מגדירה חופשה כפריבילגיה שנתונה לשיקול דעת, ולא כזכות. אסיר שעומד בתנאים אינו מקבל חופשה מאליה, אבל שיקול הדעת של שב"ס אינו בלתי מוגבל: הוא צריך להיות מופעל לפי אמות המידה שבפקודה, וסירוב שחורג מהן אפשר לתקוף בעתירת אסיר.
הקטגוריות של האסירים ותקופות ההמתנה לחופשה ראשונה משתנות בהוראות שעה. הפקודה עודכנה לאחרונה במרץ 2026 וכוללת הוראת שעה שבתוקף עד 31.7.2027. גם חוק שחרור על-תנאי ממאסר תוקן כמה פעמים בשנים האחרונות. לפני כל בקשה בודקים את הנוסח שבתוקף באותו יום.
התייחדות
פקודת נציבות 04.47.00 מסדירה התייחדות של אסיר עם בן או בת זוג. לפי הפקודה כפי שהיא מתוארת היום, זכאי לבקש התייחדות מי שנמצא במשמורת שישה חודשים ומעלה והוא נשוי או ידוע בציבור, וההסדר חל גם על בני זוג מאותו מין. ההתייחדות מתקיימת פעם בחודש, עד שמונה שעות, ובמקרים חריגים עד שתים עשרה. על סירוב מגישים עתירת אסיר. ידועים בציבור צריכים להיערך להוכחת הקשר, ולכן כדאי לצרף לבקשה ראיות לחיים המשותפים.
פרטים על עו"ד אביגור ועל הרקע שלו נמצאים בעמוד אודות המשרד. משפחות של אסירים שאינם אזרחי ישראל נתקלות לעיתים גם בשאלות של מעמד ואשרות, שבהן עוסק התחום השני של המשרד, דיני הגירה.
שאלות נפוצות
בן המשפחה שלי ריצה שני שלישים מהמאסר. הוא ישתחרר אוטומטית?
לא. שני שלישים הם המועד שממנו ועדת השחרורים רשאית לשחרר, במאסר שעולה על שנה. הוועדה בוחנת אם האסיר ראוי לשחרור ואם שחרורו מסכן את שלום הציבור, לפי השיקולים שבסעיפים 9 ו-10(א) לחוק שחרור על-תנאי ממאסר.
מה ההבדל בין עתירת אסיר לעתירה נגד ועדת שחרורים?
עתירת אסיר לפי סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר עוסקת בתנאי המאסר ובהחלטות של שב"ס, ונדונה לפני שופט מחוזי אחד. עתירה נגד החלטה של ועדת שחרורים מוגשת לפי חוק שחרור על-תנאי ממאסר ונדונה בבית המשפט המחוזי בהרכב של שלושה.
האם אסיר זכאי לחופשה אחרי תקופה מסוימת?
פקודת נציבות 04.40.00 מגדירה חופשה כפריבילגיה שבשיקול דעת. תקופות ההמתנה והקטגוריות משתנות בהוראות שעה, ולכן יש לבדוק את הנוסח העדכני. סירוב אפשר לתקוף בעתירת אסיר.
אפשר לבקש שחרור בגלל מחלה קשה לפני שני שלישים?
כן. סעיף 7 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר מאפשר שחרור מטעמים רפואיים בכל עת, בלי קשר לחלק המאסר שרוצה. הבקשה צריכה להיות מבוססת על מסמכים רפואיים עדכניים.
אנחנו ידועים בציבור ולא נשואים. אפשר לבקש התייחדות?
כן. לפי פקודת נציבות 04.47.00 ההסדר חל על נשואים ועל ידועים בציבור, כולל בני זוג מאותו מין, למי שנמצא במשמורת שישה חודשים ומעלה. יש להיערך להוכחת הקשר במסמכים.
אפשר לערער על החלטה בעתירת אסיר?
רק ברשות. סעיף 62ג לפקודת בתי הסוהר קובע שאין ערעור בזכות, ויש להגיש בקשת רשות ערעור.