סירוב של רשות האוכלוסין וההגירה מגיע בדרך כלל במכתב קצר, ולא תמיד ברור ממנו מה בדיוק נבדק ומה הכריע את הכף. אפשר לתקוף אותו בשתי דרכים: ערר פנימי בתוך הרשות, וערר לבית הדין לעררים, ערכאה שיפוטית שהוקמה לשם כך. לכל דרך מועד קצר משלה. עו"ד יוסי אביגור, עורך דין בתחום ההגירה, מייצג בשתיהן. לפני כל דבר אחר בודקים אם ההחלטה בכלל בסמכות בית הדין, וממתי נמנה המועד.
ערכאה שיפוטית של דן יחיד
בית הדין לעררים הוקם בתיקון מס' 22 לחוק הכניסה לישראל, שהוסיף לחוק את פרק רביעי 1, והוא פועל משנת 2014. בכל ערר דן דיין אחד. את הדיינים ממנה שר המשפטים (סעיף 13כג לחוק), אף שהביקורת היא על החלטות של משרד הפנים. רשות האוכלוסין היא בעלת דין בהליך: היא המשיבה, היא מגישה כתב תשובה, וההכרעה מחייבת אותה.
מה בסמכות בית הדין ומה נשאר מחוצה לה
הסמכות מוגדרת בתוספת השנייה לחוק הכניסה לישראל. ערר שהוגש בעניין שאינו מופיע בה עלול להידחות בלי דיון לגופו, ובינתיים חולף המועד לפנות לערכאה הנכונה. לכן זו הבדיקה הראשונה בכל תיק.
| בסמכות בית הדין | מחוץ לסמכותו |
|---|---|
| החלטות לפי חוק הכניסה לישראל, למעט סעיף 11א: אשרות, רישיונות ישיבה והארכתם, סירוב כניסה בגבול | החלטות לפי חוק השבות, ובהן סירוב לתת אשרת עולה או תעודת עולה |
| החלטות לפי סעיף 7 לחוק האזרחות, כלומר התאזרחות של בן זוג של אזרח | שאר ענייני חוק האזרחות: התאזרחות לפי סעיף 5, בקשה לפי סעיף 4א, ביטול אזרחות |
| סעיפים מסוימים בחוק למניעת הסתננות | החלטות ממשלה והתקנת תקנות |
| חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), למעט כמה סעיפים | עניינים שבסמכות בית הדין לביקורת משמורת, למעט החריג שבסעיף 13כד(ג) |
בפועל מגיעים לבית הדין, בין היתר, סירובים והפסקות של ההליך המדורג בהסדרת מעמד לבן זוג זר, החלטות בבקשות הומניטריות, שנבחנות מכוח חוק הכניסה לישראל, והחלטות על סירוב כניסה לישראל בנמל התעופה או במעבר יבשתי. מחלוקת על זכאות לפי חוק השבות, או על בקשת התאזרחות שאינה של בן זוג, מתבררת בערכאות אחרות, גם כשהמכתב נשלח מאותה לשכה ונראה אותו דבר.
ברוב המקרים מתחילים בערר פנימי
נוהל 1.6.0001 (קובץ PDF באתר חיצוני, נפתח בחלון חדש) של רשות האוכלוסין (מהדורה 8, בנוסחו היום) קובע מנגנון השגה בתוך הרשות. מגישים ערר אחד בלבד, בכתב, בתוך 21 יום, בלשכה שנתנה את ההחלטה. אין אגרה.
המילים "ערר אחד" מחייבות. אין סיבוב שני, ומה שלא נטען ולא צורף לא יעמוד לפני הרשות. ערר פנימי שנכתב בחיפזון, כמכתב מחאה של עמוד אחד, מבזבז את ההזדמנות היחידה לשכנע את הרשות בלי הליך שיפוטי, ומשאיר תיק דל למי שיצטרך לבנות עליו אחר כך ערר לבית הדין.
החוק והתקנות אינם קובעים במפורש שחובה להגיש ערר פנימי לפני הפנייה לבית הדין, ונהלי הרשות עצמם מדברים על ערר פנימי או ערר לבית הדין, בהתאם לנסיבות. ועדיין, ברוב המקרים יש למצות ערר פנימי תחילה. יש החלטות שהנוהל מפנה בהן ישר לבית הדין: כך בסירוב כניסה בגבול, שלפי נוהל 6.4.0010 הערר עליו מוגש לבית הדין בתוך 30 יום.
הערר הפנימי אינו מונע הרחקה. מי שנדרש לצאת מישראל ומסתפק בערר פנימי נשאר חשוף לאכיפה.
שלושים יום, לפי המוקדם
ערר לבית הדין מוגש בתוך 30 יום. סעיף 13כד(ב) לחוק מונה את התקופה מיום פרסום ההחלטה, מיום ההודעה עליה או מהיום שבו נודע עליה לעורר, לפי המוקדם מביניהם. התאריך הקובע אינו בהכרח היום שבו התפניתם לקרוא את המכתב. השוואה בין מועדי שני המסלולים, עם הערות על הספירה, מופיעה במאמר על הגשת ערר, בפרק על ספירת הימים.
מה בית הדין בודק בהחלטה
לפי סעיף 13כז לחוק, העילות והסעדים בבית הדין הם כמו בעתירה מינהלית. בית הדין אינו פקיד נוסף שבוחן את הבקשה מההתחלה. הוא בודק אם ההחלטה התקבלה כדין. השאלות שחוזרות בעררים: האם ההחלטה סבירה על רקע הראיות שהיו בתיק; האם היא מידתית, או שאפשר היה להשיג את תכליתה בפגיעה קטנה יותר; האם ניתנה למבקש הזדמנות אמיתית להשמיע את טענותיו לפני שהוחלט, למשל להגיב לסתירות שעלו בראיון; והאם הרשות שקלה רק שיקולים שנוגעים לעניין, בלי להתעלם ממסמך מהותי ובלי לתת משקל לדבר שאינו שייך. לכך מצטרפת בדיקה פשוטה יותר, ולעיתים מכרעת: האם הלשכה פעלה לפי הנוהל של הרשות עצמה.
הגשת ערר אינה עוצרת הרחקה
תקנה 41 לתקנות סדרי הדין של בית הדין קובעת שהגשת ערר אינה מעכבת כשלעצמה את ביצוע ההחלטה. כשההחלטה כוללת דרישת יציאה, או כשמדובר במי שמוחזק בנמל התעופה אחרי סירוב כניסה, מגישים עם הערר בקשה לצו ביניים, ובמקרה דחוף גם בקשה לצו ארעי. מה כותבים בבקשה כזו, ומה מעמדו של העורר עד שהיא מוכרעת, מוסבר במאמר, בפרק על המעמד בזמן ההמתנה.
נוהל 6.4.0010, שעוסק בסירוב כניסה בגבול, אומר זאת במילים שלו: "בהיעדר צו שיפוטי המורה אחרת, לא תעוכב החזרתו". במצב כזה לוח הזמנים נמדד בשעות, ולא ב-30 הימים שהחוק מקצה להגשת הערר.
מההגשה ועד ההכרעה
הערר מוגש לבית הדין שבאזור שיפוטו ניתנה ההחלטה, באחד מארבעת המחוזות (ירושלים, תל אביב והמרכז, חיפה והצפון, באר שבע והדרום), ועם ההגשה משלמים אגרה או מבקשים פטור ממנה. המדינה מגישה כתב תשובה בתוך 30 יום (תקנה 11), וסעיף 13כו לחוק מאפשר לבית הדין להכריע על יסוד כתבי הטענות בלבד, בלי דיון בעל פה. ייתכן אפוא שכתב הערר יהיה הפעם היחידה שבה הדיין שומע את הצד שלכם. אילו תוצאות אפשריות בסוף ההליך מתואר במאמר, בפרק על מה שקורה אחרי ההגשה.
מה נכנס לכתב ערר שנבנה כראוי
עו"ד אביגור מתחיל מהתיק שהיה לפני הלשכה: מה הוגש, מתי, מה נשאל בראיונות ומה נרשם בהם. רק אחרי שברור מה הרשות ראתה, אפשר להראות היכן טעתה. כתב הערר עצמו פותח בהשתלשלות העובדות לפי סדר הזמנים, מצביע על ההחלטה הנתקפת ועל נימוקיה, ומציב מולם את הטענות המשפטיות, כל אחת עם הפניה לסעיף החוק או לסעיף הנוהל שהופר ועם המסמך שתומך בה. בסופו מפורט הסעד המבוקש: ביטול ההחלטה, החזרת העניין ללשכה לבחינה מחודשת, או הוראה אחרת שמתאימה לנסיבות.
לכתב הערר מצורפים בדרך כלל:
- ההחלטה הנתקפת, וההחלטה בערר הפנימי אם הוגש
- הבקשה המקורית וכל מה שהוגש ללשכה במסגרתה
- התכתבות עם הלשכה, זימונים ואישורי הגשה
- ראיות לטענות העובדתיות, מתורגמות ומאומתות כשהן ממקור זר
- בקשה לצו ביניים, כשיש חשש להרחקה או לפקיעת רישיון
- בקשה לפטור מאגרה, כשהיא נדרשת
ערעור לבית המשפט לעניינים מינהליים
על פסק דין של בית הדין אפשר לערער בזכות לבית המשפט לעניינים מינהליים, בתוך 45 יום (סעיף 13לא(א) לחוק). החלטות אחרות של בית הדין, כמו החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע או בשאלת הסמכות העניינית, ניתנות לערעור ברשות בלבד. מי שרוצה לעבור על כל השלבים לפי סדר, מיום קבלת המכתב ועד הערעור, ימצא אותם במאמר על הגשת ערר על החלטת רשות האוכלוסין.
עו"ד יוסי אביגור מייצג בעררים פנימיים, בבית הדין לעררים ובערעורים עליו, כחלק מעבודת המשרד בדיני הגירה ומעמד בישראל. כשהמועד כבר רץ, כדאי לפנות למשרד עם מכתב הסירוב ביד.
שאלות נפוצות
אפשר להגיש ערר לבית הדין בלי להגיש קודם ערר פנימי?
אין הוראה בחוק שאוסרת זאת, אבל ברוב המקרים יש למצות ערר פנימי תחילה. פונים ישר לבית הדין בעיקר כשהנוהל עצמו מפנה לשם, כמו בסירוב כניסה בגבול, או כשדרישת היציאה קרובה ורק צו של בית הדין יכול לעצור אותה.
האם ירחיקו אותי מישראל בזמן שהערר מתברר?
זה תלוי בשאלה אם ביקשתם צו וקיבלתם אותו. ערר לבדו, פנימי או לבית הדין, אינו עוצר דבר. מי שמכתב הסירוב שלו כולל דרישת יציאה מגיש עם הערר בקשה לצו ביניים, ובמקרה דחוף גם לצו ארעי.
סירבו לבקשת העלייה שלי לפי חוק השבות. בית הדין לעררים ידון בזה?
לא. החלטות לפי חוק השבות אינן כלולות בתוספת השנייה לחוק הכניסה לישראל, ובית הדין אינו מוסמך לדון בהן. הן מתבררות בערכאה אחרת, ואת זה צריך לזהות לפני שמגישים.
אני נמצא בחו"ל. אפשר לנהל ערר בלי להגיע לישראל?
כן. סעיף 13כו לחוק מאפשר לבית הדין להכריע על יסוד כתבי הטענות בלבד, בלי דיון בעל פה, ולכן ערר יכול להתנהל גם כשהעורר מחוץ לישראל. כך קורה, למשל, בערר על סירוב כניסה שמוגש אחרי שהמסורב כבר הוחזר לארצו. מאותה סיבה אין לשמור טענות או מסמכים לדיון, שאולי לא יתקיים כלל.
כמה עולה להגיש ערר?
ערר פנימי אינו כרוך באגרה. בבית הדין לעררים משולמת אגרה עם ההגשה, בסכום שקבוע בתקנות ומתעדכן מעת לעת, ולכן יש לבדוק אותו סמוך להגשה. אפשר להגיש בקשה לפטור מאגרה.
פספסתי את המועד של 30 יום. מה עכשיו?
המועד קבוע בסעיף 13כד(ב) לחוק ואין להניח שיוארך. כדאי לבדוק מייד ממתי בדיוק נמנית התקופה במקרה שלכם, ואם חל שינוי נסיבות ממשי מאז ההחלטה, לשקול גם בקשה חדשה ללשכה במקום תקיפה של ההחלטה הישנה.