הסדרת מעמד לידועים בציבור

זוג שאינו נשוי יכול להסדיר בישראל את מעמדו של בן הזוג הזר, אבל בתנאים שונים מאלה של זוג נשוי. הסדרת מעמד ידועים בציבור נעשית לפי נוהל 5.2.0009 (קובץ PDF באתר חיצוני, נפתח בחלון חדש)PDF של רשות האוכלוסין וההגירה, שעודכן ביולי 2026 וחל גם על בני זוג מאותו מין. בהשוואה למסלול של נשואים הוא ארוך יותר, מתחיל באשרה חלשה יותר, ובסופו ניתנת תושבות קבע בלבד. השאלה הראשונה שעורך דין בודק בתיק כזה היא אם הראיות שבידיכם מספיקות כדי להגיש כבר עכשיו.

שבע שנים, ובסופן תושבות קבע

בן זוג של אזרח ישראלי מקבל תחילה אשרת ב/1, ומחזיק בה שלוש שנים. רק אחר כך ניתן רישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לארבע שנים נוספות. בסך הכול שבע שנים, לפי הנוהל בנוסחו היום. לשם השוואה, בן זוג נשוי מגיע ל-א/5 כבר אחרי אישור הבקשה, ומסיים את ההליך בתוך כארבע שנים וחצי.

גם התוצאה שונה. פרק ח לנוהל קובע שבסיום ההליך ניתן רישיון לישיבת קבע. תושב קבע אינו אזרח. מי שרוצה אזרחות אחרי שהפך לתושב קבע יצטרך לפנות במסלול ההתאזרחות הרגיל שבסעיף 5 לחוק האזרחות, על תנאיו, ובהם ידיעת עברית וויתור על האזרחות הקודמת. המסלול הזה מוסבר בעמוד על אזרחות ישראלית והתאזרחות.

הפער בין שלוש שנים ב-ב/1 לבין מעבר מהיר ל-א/5 אינו עניין טכני. משמעותו שבן הזוג הזר מחזיק במשך שנים באשרה שמוגדרת בתקנות כאשרת ביקור, ושמעמדו בישראל תלוי לאורך כל התקופה הזו בהמשך הקשר.

כשבן הזוג הישראלי הוא תושב קבע

הנוהל חל גם על מי שבן זוגו אינו אזרח אלא תושב קבע, והתקופות מתארכות בהתאם: ארבע שנים באשרת ב/1 ואחריהן חמש שנים ברישיון א/5. תשע שנים בסך הכול, שבסופן תושבות קבע. זוג כזה שיכול ורוצה להינשא צריך לדעת שלנשואים לתושב קבע יש נוהל נפרד וקצר בהרבה, 5.2.0011.

בני זוג מאותו מין

נוהל 5.2.0009 אינו מבחין בין זוג של גבר ואישה לבין בני זוג מאותו מין. אותן תקופות, אותן ראיות, אותה תוצאה בסוף הדרך. ההבדל היחיד שהנוהל קובע נוגע לבני זוג מאותו מין שנישאו: לגביהם המסלול הוא ארבע שנים ברישיון א/5, בלי שלוש השנים המקדימות באשרת ב/1. גם מסלול זה מתנהל במסגרת נוהל 5.2.0009, ולכן כדאי לבדוק מראש, מול הנוסח המעודכן, באיזה מעמד הוא מסתיים בנסיבות שלכם.

לזוגות מאותו מין יש קושי ראייתי משלהם. מי שהגיע ממדינה שבה זוגיות כזו אינה חוקית או אינה מקובלת לא תמיד יכול להציג מכתבים מבני משפחה, תמונות מאירועים משפחתיים או מגורים משותפים רשומים במדינת המוצא. את החסר הזה מסבירים במכתב הנלווה לבקשה.

איך מוכיחים זוגיות כשאין תעודת נישואין

אצל נשואים תעודת הנישואין היא נקודת הפתיחה, והרשות בודקת אם מאחוריה עומד קשר כן. אצל ידועים בציבור אין נקודת פתיחה כזו. כל התיק נשען על ראיות לחיים משותפים, ולכן הוא צריך להיות עבה ומסודר יותר.

הראיות הן מאותו סוג שנדרש מנשואים: חוזה שכירות על שם שניכם או כתובת משותפת, חשבונות משק בית, חשבון בנק משותף או העברות קבועות ביניכם, תמונות לאורך זמן, ומכתבים של קרובים וחברים שמכירים אתכם כזוג, בצירוף צילום תעודת זהות של הכותב. מה ששונה הוא המשקל. כשאין תעודה רשמית, רצף הזמן הוא העיקר: ראיה אחת מכל חודש לאורך שנתיים משכנעת יותר מעשרים ראיות מאותו שבוע.

זוגות שהכירו בחו"ל או ניהלו תקופה ארוכה קשר מרחוק יצרפו גם כרטיסי טיסה, חותמות בדרכון ותכתובות. אלה מוכיחים קשר, אבל לא מגורים משותפים, ולכן אינם מחליפים ראיות לחיים יחד בישראל מהיום שבו בן הזוג הגיע. רשימת המסמכים האישיים, אופן האימות והתרגום שלהם ודרישת תעודת היושר מפורטים בעמוד על הסדרת מעמד לבן זוג זר נשוי, ואין טעם לחזור עליהם כאן.

נישאתם במהלך ההליך

זוגות רבים מתחילים כידועים בציבור ונישאים אחרי שנה או שנתיים, בדרך כלל בנישואין אזרחיים בחו"ל. הנוהל של הנשואים צופה זאת: לפי סעיף ו.6(3) לנוהל 5.2.0008, מי שנישאו באמצע ההליך רשאים לעבור למסלול הנשואים בלי לשלם אגרה נוספת. המעבר משנה את התמונה, משום שמסלול הנשואים קצר יותר ומאפשר לבחור בסופו באזרחות.

המעבר אינו נעשה מעצמו. צריך להודיע ללשכה, להציג תעודת נישואין מאומתת ומתורגמת, ולהשלים את המסמכים שמסלול הנשואים דורש. נישואין שנערכו סמוך מאוד לראיון או להחלטה צפויה עשויים לעורר שאלות, וכדאי להיות מוכנים להסביר את העיתוי.

כל שינוי בחיים צריך להופיע בתיק לפני הראיון הבא

הרשות אינה מסתפקת בבדיקה אחת בתחילת הדרך. שני בני הזוג מרואיינים, והתשובות נבחנות זו מול זו ומול המסמכים. העקרונות זהים לאלה שמתוארים בעמוד על נשואים, אבל לאורך המסלול יש כאן השלכה מעשית: שבע או תשע שנים הן תקופה שבה זוגות עוברים דירה, מחליפים עבודה ולעיתים נוסעים לתקופה ארוכה לחו"ל. כל שינוי כזה צריך להשתקף במסמכים המעודכנים שמביאים להארכה הבאה, אחרת נוצר פער בין מה שכתוב בתיק לבין מה שנאמר בראיון.

מה בודקים לפני שמגישים, כי סירוב נרשם בתיק

קודם כול נבדק משך החיים המשותפים עד ההגשה. זוג שגר יחד שלושה חודשים יתקשה להציג ראיות לחיים משותפים, ולעיתים נכון יותר להמתין ולבנות את התיק מאשר להגיש מוקדם ולקבל סירוב, שיירשם בתיק וילווה כל בקשה שתוגש אחריו.

אחר כך נבדק המצב האישי. כשאחד מבני הזוג עדיין רשום כנשוי לאדם אחר, הרשות תרצה להבין מדוע, ותעודת המצב האישי תציף את העניין גם אם לא הזכרתם אותו.

נשאר מעמדו של בן הזוג הזר ביום ההגשה. מי ששוהה בישראל באשרת תייר מסוג ב/2 אינו רשאי לעבוד, בשכר או שלא בשכר, ומי שאשרתו פקעה מגיש את הבקשה מעמדת פתיחה גרועה בהרבה. כשבן הזוג עדיין בחו"ל, הכניסה לישראל מוסדרת מראש, כפי שמוסבר בעמוד על אשרות כניסה ושהייה.

כשבכל זאת מתקבל סירוב, הוא מנומק בדרך כלל באי שכנוע בכנות הקשר או בהיעדר מרכז חיים משותף. על החלטה כזו אפשר להגיש ערר פנימי בתוך 21 יום ללשכה שנתנה אותה, ובהמשך ערר לבית הדין לעררים בתוך 30 יום. אף אחד מהשניים אינו עוצר מעצמו דרישה לצאת מישראל, ולשם כך מבקשים צו ביניים. פירוט ההליך מופיע בעמוד על ערר לבית הדין לעררים.

עו"ד יוסי אביגור בודק עם בני הזוג, לפני ההגשה, אם התיק בשל ואילו ראיות חסרות בו, מנסח את מכתב ההסבר ואת התצהירים, מכין את שניהם לראיונות ומייצג אותם מול הלשכה ובהליכי הערר. כשהקשר מסתיים באמצע הדרך, בפרידה, בפטירה או בשל אלימות, נבחנת האפשרות לפנות לוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטריים.

שאלות נפוצות