אזרחות ורישום ילדים במשרד הפנים

בישראל האזרחות עוברת מהורה לילד. מקום הלידה כמעט אינו משנה: ילד שנולד בתל אביב לשני הורים זרים אינו אזרח, וילד שנולד בברלין לאם ישראלית הוא בדרך כלל אזרח מיומו הראשון. הכלל קבוע בסעיף 4(א) לחוק האזרחות, והוא נשמע פשוט. הקשיים מתחילים כשצריך להוכיח לרשות האוכלוסין וההגירה את מה שהכלל נשען עליו: שההורה אכן אזרח מהסוג שמעביר אזרחות, ושהוא אכן ההורה. באלה המצבים משפחות פונות לעורך דין.

ילד שנולד בישראל להורה ישראלי

מי שנולד בישראל כשאחד מהוריו אזרח הוא אזרח מלידה, לפי סעיף 4(א)(1). הרישום במרשם האוכלוסין נעשה לפי נוהל 2.2.0001 (קובץ PDF באתר חיצוני, נפתח בחלון חדש)PDF, וברוב המשפחות הוא עניין טכני. הוא מפסיק להיות טכני כשההורים אינם נשואים. כשהאם פנויה, רישום האב מחייב הצהרת אבהות חתומה בידי שני ההורים. כשהאם גם אינה ישראלית, ההצהרה לבדה לא תמיד מספיקה, ועל כך בהמשך.

ילד שנולד בחו"ל: רישום, לא בקשה למעמד

אזרחות ישראלית לילד שנולד בחו"ל אינה ניתנת בהחלטה של פקיד. אם ההורה הישראלי מחזיק באזרחותו מכוח שבות, ישיבה, התאזרחות, לידה בישראל או אימוץ, הילד הוא אזרח מלידה והרישום רק משקף זאת. רישום ילד שנולד בחו"ל נעשה בנציגות ישראל במדינת הלידה או ברשות האוכלוסין בארץ. חובת ההודעה על הלידה היא בתוך 30 יום, יש להציג תעודת לידה מקורית ומאומתת, והרישום אינו כרוך בתשלום. מסמכים ממדינה זרה מוגשים במקור, מאומתים כדין ומתורגמים, וכדאי לברר מראש איזה אימות נדרש למסמך מהמדינה שבה נולד הילד.

יש הורים שדוחים את הרישום עד שהם צריכים דרכון ישראלי לילד, לעיתים שנים אחרי הלידה. האזרחות עצמה אינה נפגעת מהדחייה, אבל השגת תעודה מקורית ואימותה נעשות מסובכות יותר ככל שעובר הזמן, בעיקר כשהמשפחה כבר עזבה את מדינת הלידה.

כלל הדור האחד

סעיף 4(א) מעביר אזרחות לילד שנולד בחו"ל רק כשההורה קיבל את אזרחותו באחת הדרכים שנמנו למעלה. הורה שהוא עצמו אזרח רק משום שנולד בחו"ל להורה ישראלי אינו ברשימה. המשמעות: האזרחות עוברת בחו"ל דור אחד בלבד.

דוגמה טיפוסית היא סבא וסבתא שירדו מישראל, בת שנולדה להם בארצות הברית ונרשמה כאזרחית, ונכד שנולד לה שם. הבת אזרחית, הנכד אינו אזרח מלידה. בשבילו קיים סעיף 9(א)(2) לחוק, שלפיו השר רשאי להעניק אזרחות לילדו הקטין של אזרח כזה, לבקשת ההורים. בשונה מהרישום הרגיל, זו הענקה שבשיקול דעת ולא זכות, והיא אפשרית רק כל עוד הילד קטין. משפחה ששוקלת לחזור לישראל, או רוצה לשמור לילד את האפשרות, צריכה להגיש את הבקשה בזמן. החוק אינו מפרט אמות מידה להענקה, ולכן הבקשה עצמה צריכה להציג את הזיקה של המשפחה לישראל: ביקורים, קרובים, שפה, תוכניות לחזור.

אב ישראלי ואם זרה: מה דורש נוהל 5.2.0004

כשהאם ישראלית, הקשר בין הילד להורה הישראלי ברור מתעודת הלידה. כשרק האב ישראלי והאם זרה, אזרחות הילד תלויה כולה באבהות, ורשות האוכלוסין אינה מסתפקת תמיד ברישום בתעודת הלידה או בהצהרה. הנוהל שחל הוא 5.2.0004 (קובץ PDF באתר חיצוני, נפתח בחלון חדש)PDF, בנוסח שעודכן לאחרונה ב-2005, והוא קובע שתי דרישות פתיחה: האב הנטען והאם מתייצבים אישית בלשכה, והבקשה מוגשת בתוך שלושה חודשים מהלידה.

מכאן הנוהל מבחין בין שלושה מצבים, לפי מה שהרשות יודעת על בני הזוג מלפני ההיריון.

בכל שלושת המצבים המשקל ניתן למה שקדם להיריון. חוזה שכירות משותף או חשבונות על שם שניכם מהתקופה ההיא הם הראיות שהלשכה מחפשת.

כשהאם עוד אינה בהליך מעמד, כדאי לחשוב על שני ההליכים יחד. הראיות לחיים משותפים שנדרשות להכרה באבהות הן במידה רבה אותן ראיות שנדרשות לבקשת המעמד שלה כבת זוג, וסתירה בין שני התיקים תפגע בשניהם. גם סדר ההגשה משנה, משום שהנוהל מקל דווקא עם מי שפתחו בהליך המעמד לפני ההיריון.

בדיקת אבהות: רק בצו של בית המשפט לענייני משפחה

רשות האוכלוסין אינה עורכת בדיקות אבהות, ואי אפשר פשוט להביא לה תוצאה ממעבדה. בדיקה גנטית לקביעת הורות נעשית בישראל רק בצו של בית המשפט לענייני משפחה, לפי חוק מידע גנטי, התשס"א-2000. כך קובעים גם נוהל 5.2.0004 וגם נוהל 2.2.0001. המסלול הוא אפוא תביעה לקביעת אבהות, צו לבדיקה, פסק דין, ורק איתו חוזרים ללשכה. ההליך בבית המשפט לענייני משפחה מתנהל בנפרד מהבקשה ברשות האוכלוסין, אבל צריך לתכנן אותם יחד, כדי שפסק הדין יכלול את מה שהלשכה תדרוש לראות.

טעויות שאפשר למנוע מראש

הנפוצה שבהן היא איחור. שלושה חודשים מהלידה הם פרק זמן קצר להורים לתינוק, ולכן כדאי לאסוף את הראיות והמסמכים עוד בזמן ההיריון. גם מסמכים זרים שמוגשים בלי אימות או בלי תרגום מעכבים את הטיפול. טעות אחרת היא ההנחה שרישום הילד מסדיר גם את מעמד האם. הוא לא. מעמדה נבחן בהליך נפרד, לפי הנהלים של בני זוג, כמוסבר בעמודים על הסדרת מעמד לבן זוג זר נשוי ועל ידועים בציבור. ולבסוף, משפחות שחיות בחו"ל מניחות שהאזרחות תעבור גם לנכדים, ומגלות את כלל הדור האחד כשהנכד כבר בגיר.

כשבקשה נדחית, הערכאה שאליה פונים תלויה בסוג ההחלטה ובחוק שמכוחו ניתנה, משום שסמכותו של בית הדין לעררים בענייני חוק האזרחות מוגבלת. ההסבר נמצא בעמוד על ערר פנימי וערר לבית הדין לעררים, והתמונה הרחבה של דרכי האזרחות בעמוד אזרחות ישראלית.

בתיקים האלה עו"ד יוסי אביגור בודק באיזו דרך קיבל ההורה את אזרחותו, מרכז את הראיות לתא המשפחתי שקדם להיריון, מגיש את הבקשה ללשכה ומייצג מולה, ומגיש את הבקשה לפי סעיף 9(א)(2) כשזו הדרך הרלוונטית. המשרד מייצג גם משפחות שנמצאות בחו"ל.

שאלות נפוצות