בקשות של מבקשי מקלט בישראל מטופלות לפי נוהל של רשות האוכלוסין וההגירה, נוהל 5.2.0012 (קובץ PDF באתר חיצוני, נפתח בחלון חדש) (מהדורה 11, בנוסחו היום). מי שמגיש בקשה בלי להכיר את הנוהל מגלה את הכללים שלו תוך כדי ההליך, ולעיתים מאוחר מדי: המועד להגשה מוגבל, והראיון הוא הבסיס לכל מה שיבוא אחריו. מכאן הטעם לערב עורך דין עוד לפני ההגשה.
הבסיס: אמנת הפליטים ועקרון אי-ההחזרה
הנוהל נשען על אמנת הפליטים משנת 1951 ועל הפרוטוקול שנוסף לה בשנת 1967. בלב האמנה עומד עקרון אי-ההחזרה (Non-Refoulement), שלפיו אין מחזירים אדם למקום שבו נשקפת לו סכנה. מהעיקרון הזה נגזרת ההגנה המרכזית שהנוהל נותן למבקש: מי שהגיש בקשת מקלט לא יורחק מישראל עד שתתקבל ההחלטה המנהלית הסופית בבקשתו.
ההגנה הזאת תחומה בזמן. היא חלה כל עוד הבקשה תלויה ועומדת, ומסתיימת כשניתנת בה החלטה סופית של הרשות.
שנה מהכניסה: המועד שקובע אם הבקשה תיבדק
את הבקשה מגישים בטופס מקוון, בתוך שנה מיום הכניסה לישראל. איחור הוא עילה לדחיית הבקשה על הסף, כלומר בלי בדיקה של הסיפור עצמו, אלא אם המבקש מציג טעמים מיוחדים שמסבירים אותו.
למי שכבר חצה את השנה, הטעמים המיוחדים הם לב הבקשה. שינוי שחל במדינת המוצא אחרי הכניסה לישראל, מצב רפואי, או נסיבות שמנעו גישה למידע ולעזרה: כל טעם כזה צריך להיטען במפורש ולהיתמך במסמכים, ככל שיש. עו"ד אביגור בודק עם המבקש את ציר הזמן המדויק, מתי נכנס, באיזו אשרה, מה קרה מאז, ומנסח את ההסבר לאיחור לפני שהטופס נשלח.
רישום, זיהוי וראיון
אחרי ההגשה המקוונת מתייצב המבקש לרישום ולזיהוי, ובהמשך נערך לו ראיון ביחידת הטיפול במבקשי מקלט. זהו ראיון RSD (קביעת מעמד פליט), ובו נבחנת הטענה לגופה: מה קרה במדינת המוצא, ממה המבקש חושש, ולמה אינו יכול לחזור.
מה שנאמר בראיון מלווה את התיק בכל שלב מאוחר יותר. סתירה בין הטופס לראיון, או בין הראיון למסמך שהוגש, תעמוד מול המבקש גם בוועדה וגם בערכאות. לכן ההכנה אינה שינון של גרסה אלא סידור של העובדות: תאריכים, מקומות, שמות, ומה אפשר להוכיח במסמך ומה נשען על עדות בלבד. עורך הדין עובר עם המבקש על הטופס שהוגש, מאתר פערים ומבהיר אותם מראש, ודואג שהמסמכים הזרים יוגשו מתורגמים.
מי מחליט בבקשה
הנוהל מקים ועדה מייעצת לשר הפנים. בראשה יושב שופט בדימוס או מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט מחוזי, וחברים בה נציגים של משרד המשפטים, משרד החוץ ורשות האוכלוסין. הוועדה ממליצה, והשר מחליט.
מי שהוכר כפליט מקבל רישיון ישיבה ארעי מסוג א/5. על משמעות הרישיון הזה ועל סוגי הרישיונות האחרים אפשר לקרוא בעמוד אשרות כניסה, שהייה ועבודה.
המעמד בזמן שהבקשה נבדקת
רישיון נוסף שכדאי להכיר בהקשר הזה הוא הרישיון לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל: רישיון זמני לישיבת ביקור, שניתן למי שנמצא בישראל בלי רישיון ישיבה וניתן עליו צו הרחקה, עד ליציאתו מישראל או הרחקתו. לשון הסעיף מבהירה שמדובר בהסדר זמני.
השאלות המעשיות שנלוות לרישיון הזה, ובראשן עבודה, אינן מוסדרות בסעיף עצמו והמצב לגביהן משתנה. אין להסתמך על מידע כללי או ישן, ויש לבדוק את המצב העדכני לפני כל החלטה.
אחרי דחייה
עם ההחלטה המנהלית הסופית בבקשה מסתיימת ההגנה מפני הרחקה שחלה בזמן הבדיקה, ומאותו רגע המועדים קצרים. אם נותרה אפשרות לפנות שוב לרשות עצמה, בוחנים זאת לפי נוהל 5.2.0012 בנוסחו העדכני ולפי האמור במכתב הדחייה.
במישור השיפוטי, בית הדין לעררים מוסמך לדון בהחלטות שהתקבלו לפי חוק הכניסה לישראל. ערר מוגש בתוך 30 יום, והגשתו אינה מעכבת כשלעצמה את ביצוע ההחלטה, ולכן מבקשים יחד איתו צו ביניים שימנע הרחקה עד להכרעה. העמוד ערר לבית הדין לעררים מפרט את ההליך, והמאמר ערר על החלטת רשות האוכלוסין מסדר את השלבים לפי לוח הזמנים.
יש מבקשים שנסיבותיהם אינן מתאימות להגדרת פליט אבל מעלות טעם הומניטרי אחר, רפואי או משפחתי. בקשה הומניטרית לוועדה הבינמשרדית היא הליך נפרד עם תנאי סף משלו, והוא אינו פתוח לכל אחד: לפי נוהל 5.2.0022, בקשה של מי שהסתנן לישראל עלולה להידחות על הסף.
עו"ד יוסי אביגור מייצג מבקשי מקלט בהגשת הבקשה, בהכנה לראיון ובהליכים שאחרי דחייה, במסגרת עיסוקו בדיני הגירה ומעמד בישראל.
שאלות נפוצות
נכנסתי לישראל לפני יותר משנה. עדיין אפשר להגיש בקשת מקלט?
אפשר להגיש, אבל לפי נוהל 5.2.0012 האיחור הוא עילה לדחייה על הסף, אלא אם מוצגים טעמים מיוחדים. הבקשה צריכה להסביר במפורש למה לא הוגשה בזמן, ולתמוך בהסבר במסמכים ככל האפשר.
האם אפשר להרחיק אותי בזמן שהבקשה נבדקת?
לפי הנוהל, מי שהגיש בקשת מקלט לא יורחק עד להחלטה המנהלית הסופית בבקשתו. ההגנה מסתיימת עם ההחלטה הסופית של הרשות, ולכן אחרי דחייה יש לפעול מהר ולבקש צו שיפוטי אם מגישים ערר.
מה מקבל מי שהוכר כפליט?
לפי נוהל 5.2.0012, רישיון ישיבה ארעי מסוג א/5. זהו אותו סוג רישיון שניתן גם בהליכי מעמד אחרים, למשל לבני זוג בהליך המדורג.
שלחתי את הטופס המקוון. מה השלב הבא?
התייצבות לרישום ולזיהוי, ואחריה ראיון RSD ביחידת הטיפול במבקשי מקלט. את הזמן שעד הראיון מנצלים למעבר על הטופס שהוגש, לסידור המסמכים ולהבהרת פערים שעלולים להתפרש כסתירות.
הבקשה שלי נדחתה. כמה זמן יש לי לפעול?
ערר לבית הדין לעררים מוגש בתוך 30 יום. מאחר שהערר אינו עוצר הרחקה מעצמו, מגישים איתו בקשה לצו ביניים. את האפשרויות מול הרשות עצמה יש לבחון לפי נוהל 5.2.0012 ולפי מה שנכתב במכתב הדחייה.