עורך דין אזרחות ישראלית

חוק האזרחות, תשי"ב-1952, מונה את הדרכים שבהן אדם נעשה אזרח ישראלי, ואין דרך מחוץ לו. חלק מהדרכים פועלות מכוח החוק עצמו, בלי שמישהו צריך לאשר: עולה לפי חוק השבות, ילד שנולד להורה ישראלי. האחרות תלויות בהחלטה של שר הפנים, שמתקבלת בפועל ברשות האוכלוסין וההגירה. ייצוג של עורך דין בענייני אזרחות ישראלית נדרש כמעט תמיד בסוג השני, שבו עמידה בתנאים היא תנאי הכרחי אבל לא מספיק.

ההבחנה הזאת קובעת גם מה קורה כשמשהו משתבש. היא משפיעה על סוג הטענות שאפשר להעלות, ועל הערכאה שאליה פונים.

אזרחות מכוח החוק: שבות ולידה

מי שעלה לישראל לפי חוק השבות הוא אזרח מיום עלייתו, ואם כבר היה בארץ, מיום שקיבל תעודת עולה (סעיף 2 לחוק האזרחות). הוא אינו מגיש בקשת התאזרחות. בגיר שאינו מעוניין באזרחות רשאי להצהיר על כך בתוך שלושה חודשים. המחלוקות במסלול הזה הן על הזכאות עצמה ועל הסייגים שבחוק, ועליהן בעמוד חוק השבות ועלייה לישראל.

אזרחות מלידה נקבעת לפי ההורה ולא לפי מקום הלידה. לפי סעיף 4(א), מי שנולד בישראל להורה אזרח הוא אזרח, וכך גם מי שנולד בחו"ל להורה שאזרחותו שלו היא מכוח שבות, ישיבה, התאזרחות, לידה בישראל או אימוץ. הורה שהוא עצמו אזרח רק משום שנולד בחו"ל לישראלי אינו מעביר את האזרחות הלאה באופן אוטומטי. לילדו הקטין רשאי השר להעניק אזרחות לבקשת ההורים, לפי סעיף 9(א)(2). הרישום, כלל הדור האחד והוכחת אבהות כשהאם זרה מוסברים בעמוד אזרחות ורישום ילדים.

התאזרחות לפי סעיף 5: שישה תנאים ושיקול דעת

התאזרחות בישראל היא הדרך הכללית למי שאינו זכאי שבות ואינו בן זוג של אזרח. בפועל היא נוגעת בעיקר למי שכבר מחזיק ברישיון ישיבת קבע. סעיף 5(א) קובע שישה תנאים מצטברים:

1. המבקש נמצא בישראל.
2. הוא היה בישראל שלוש שנים מתוך חמש השנים שקדמו ליום הגשת הבקשה.
3. הוא זכאי לשבת בישראל ישיבת קבע.
4. הוא השתקע בישראל, או שיש בדעתו להשתקע בה.
5. הוא יודע ידיעת-מה את השפה העברית.
6. הוא ויתר על אזרחותו הקודמת, או הוכיח שיחדל מהיות אזרח חוץ.

מי שעומד בכל השישה עדיין אינו זכאי לאזרחות. סעיף 5(ב) קובע שהשר יעניק אותה "אם ראה זאת לנכון", וזה שיקול דעת רחב. במסגרתו עשויים להישקל מידע פלילי או ביטחוני על המבקש, וגם ספקות לגבי כנות ההשתקעות.

סעיף 6 מוסיף פטורים. חלקם קבועים בחוק עצמו, למשל למי ששירת בצה"ל ולהורה שכול. סעיף 6(ד) מסמיך את השר לפטור מבקש מהתנאים (1), (2), (5) ו-(6) כשיש לכך "סיבה מיוחדת". שימו לב מה לא נכלל ברשימה: הזכאות לישיבת קבע וההשתקעות בישראל. מהן אין פטור לפי סעיף 6(ד), ולכן אזרחות ישראלית לתושב קבע היא המקרה הטיפוסי של הסעיף, ומי שאין לו מעמד קבע צריך להסדיר אותו תחילה. כך, למשל, הורה קשיש שהוסדר מעמדו לפי נוהל 5.2.0033 יכול לבקש התאזרחות אחרי שנה כתושב קבע, ובני זוג ידועים בציבור מסיימים את ההליך המדורג שלהם בישיבת קבע ורק אז יכולים לפנות לסעיף 5.

ההצהרה, והיום שממנו אתם אזרחים

בקשה שאושרה אינה מקנה אזרחות עד שהמבקש מצהיר: "אני מצהיר שאהיה אזרח נאמן למדינת ישראל" (סעיף 5(ג)). האזרחות נקנית מיום ההצהרה, לפי סעיף 5(ד). עד לאותו יום המבקש נשאר תושב.

בני זוג של אזרחים: סעיף 7 וההליך המדורג

סעיף 7 מאפשר לבן זוג של אזרח ישראלי להתאזרח "אף אם לא נתקיימו בו התנאים שבסעיף 5(א)". גם כאן מדובר בשיקול דעת, והוא מופעל דרך נוהל 5.2.0008, שמדגיש כי "המוזמן אינו זכאי אוטומטית לאזרחות". בסיום ההליך המדורג בוחר בן הזוג הזר בין אזרחות לבין רישיון ישיבת קבע. מי שבוחר באזרחות נדרש, לפי הנוהל בנוסחו היום, לשהייה בישראל של שלוש שנים מתוך ארבע, כשהשנתיים האחרונות ברציפות. הוא פטור מוויתור על אזרחותו הקודמת ומידיעת עברית, אבל לא מהצהרת האמונים.

הדרך עד לנקודה הזאת, על המסמכים, הראיונות והארכות הרישיון, מתוארת בעמוד על הסדרת מעמד לבן זוג זר. ידועים בציבור ובני זוג מאותו מין שלא נישאו מסיימים את ההליך שלהם, לפי נוהל 5.2.0009, בישיבת קבע. זוג שנישא באמצע הדרך יכול לעבור לנוהל של נשואים בלי אגרה נוספת.

מי שנולד בישראל ואין לו שום אזרחות

סעיף 4א לחוק עוסק במי שנולד בישראל ומעולם לא הייתה לו אזרחות אחרת. הוא רשאי לבקש אזרחות בין גיל 18 לגיל 21, אם היה תושב ישראל חמש שנים רצופות לפני הבקשה. כאן שיקול הדעת מצומצם בחוק עצמו: השר רשאי לסרב רק אם המבקש הורשע בעבירת ביטחון או נידון לחמש שנות מאסר ומעלה. החלון צר. מי שלא הגיש עד גיל 21 מאבד את המסלול, ולכן צריך להתחיל לאסוף את ההוכחות לתושבות ולהיעדר אזרחות אחרת זמן מה לפני גיל 18.

מרכז חיים, מניעה ורצף רישיונות: מה מעכב בקשת אזרחות

הקושי הראשון הוא מרכז החיים. בסעיף 5 נספרות שלוש שנים מתוך חמש, ובמסלול בני הזוג שלוש מתוך ארבע עם שנתיים רצופות בסוף. עבודה בחו"ל, טיפול בהורה חולה בארץ המוצא או לימודים של כמה סמסטרים יכולים לשבור את הרצף בלי שהמבקש שם לב. גם מי שעומד בספירה היבשה עלול להיתקל בספק אם אכן השתקע בישראל, כשהדירה, מקום העבודה או המשפחה הקרובה נמצאים במקום אחר.

הקושי השני הוא מניעה פלילית או ביטחונית. במסלול בני הזוג נבדק היעדר מניעה כזאת לפני כל הארכת רישיון, ובהתאזרחות לפי סעיף 5 היא נשקלת במסגרת שיקול הדעת. המבקש אינו תמיד יודע מה בדיוק נטען נגדו, והצעד הראשון הוא לברר את סוג המניעה ואת מקורה.

השלישי טכני יותר, ונוגע לרצף הרישיונות. לפי נוהל 5.2.0008 יש להגיש בקשת הארכה שלושה חודשים לפני תום הרישיון, וכעבור 180 יום מפקיעתו הבקשה נסגרת אוטומטית. פער כזה מתגלה לפעמים רק בשלב האזרחות. בהתאזרחות רגילה מתעורר קושי נוסף סביב הוויתור על האזרחות הקודמת, כשמדינת המוצא אינה מאפשרת ויתור או שהוויתור כרוך במחיר אישי כבד. במקרה כזה הבקשה צריכה לכלול נימוק מפורט ל"סיבה מיוחדת" לפי סעיף 6(ד).

רק סירוב לפי סעיף 7 מגיע לבית הדין לעררים

על החלטת לשכה אפשר, ברוב המקרים, להגיש ערר פנימי לפי נוהל 1.6.0001, בכתב ובתוך 21 יום. מכאן הדרכים מתפצלות. סמכותו של בית הדין לעררים בענייני אזרחות מוגבלת לסעיף 7 לחוק האזרחות בלבד. בן זוג של אזרח שבקשתו נדחתה, או שההליך המדורג שלו הופסק, מגיש ערר בתוך 30 יום, ועל פסק הדין אפשר לערער בזכות לבית המשפט לעניינים מינהליים בתוך 45 יום. סדרי הדין והמועדים מפורטים בעמוד על ערר לבית הדין לעררים.

שאר ענייני חוק האזרחות, ובהם התאזרחות לפי סעיף 5, בקשה לפי סעיף 4א וביטול אזרחות, אינם בסמכות בית הדין. הביקורת השיפוטית עליהם נעשית בבתי המשפט, והערכאה והמועדים נקבעים לפי סוג ההחלטה. טעות בבחירת הערכאה עולה בזמן, ולעיתים הזמן הזה הוא כל המועד להגשה. כשההחלטה נתונה לשיקול דעת רחב, הביקורת השיפוטית מתמקדת בדרך שבה ההחלטה התקבלה. לפעמים הדרך הנכונה אינה הליך משפטי אלא בקשה חדשה ומבוססת יותר, אחרי שהושלם מה שהיה חסר.

סדר העבודה בתיק אזרחות

בתיק אזרחות בודק עו"ד יוסי אביגור תחילה איזה סעיף בחוק חל על המבקש, כי לא פעם מי שפנה בעניין התאזרחות זכאי בכלל למסלול אחר. אחר כך נבדקת הספירה: כניסות ויציאות, רישיונות ותאריכיהם, פערים. הבקשה מוגשת עם ראיות להשתקעות ועם נימוק כתוב לכל פטור שמתבקש. אם ניתן סירוב, הוא מייצג בערר הפנימי ובערכאה המתאימה. יתר המסלולים מול רשות האוכלוסין מתוארים בעמוד תחומי העיסוק של המשרד.

שאלות נפוצות