עורך דין לאשרות

אשרות כניסה, שהייה ועבודה בישראל

מי שאינו אזרח שוהה בישראל לפי רישיון שיש לו סיווג, תקופה ותנאים. רישיון ביקור מוגבל בחוק, ככלל, לשנתיים במצטבר, ושהייה אחרי תום הרישיון נבחנת בכל בקשה עתידית.

סעיף 1 לחוק הכניסה לישראל קובע שמי שאינו אזרח ישראלי נכנס לישראל לפי אשרה, ויושב בה לפי אחד מרישיונות הישיבה שבסעיף 2. מכאן שכל אשרת שהייה בישראל היא החלטה מינהלית: יש לה סיווג, יש לה תוקף, ויש רשות שמוסמכת לתת אותה, להאריך אותה או לסרב. עו"ד יוסי אביגור, עורך דין לענייני אשרות ומעמד, מייצג יחידים ומשפחות מול רשות האוכלוסין וההגירה בבקשות לאשרה, בהארכות, בהזמנת קרובים מחו"ל ובמקרים שבהם הבקשה נדחתה.

ארבעה רישיונות עיקריים, ומתחתם הסיווגים

סעיף 2(א) לחוק מונה ארבעה רישיונות ישיבה עיקריים: רישיון מעבר עד חמישה ימים, רישיון ביקור עד שלושה חודשים, רישיון לישיבת ארעי עד שלוש שנים, ורישיון לישיבת קבע. לצדם קבוע בסעיף 2(א)(5) רישיון זמני למי שניתן נגדו צו הרחקה. הסיווגים המוכרים בשמותיהם, ב/1 או א/5 למשל, נקבעו בתקנות הכניסה לישראל, תשל"ד-1974. תקנה 5 עוסקת באשרות הביקור ותקנה 6 באשרות הארעי.

סיווג סוג הרישיון למי הוא מיועד
ב/1 ביקור עובד זמני בשכר. המעסיק רשאי להגיש את הבקשה
ב/2 ביקור תייר. כל ביקור, למעט למטרת עבודה בשכר או שלא בשכר
ב/3 ביקור מי שכניסתו מסופקת, עד חודש
ב/4 ביקור מתנדב
א/1 ארעי עולה בכוח: זכאי שבות שבודק את תנאי ההשתקעות
א/2 ארעי תלמיד, באישור המוסד ובהוכחת אמצעים
א/3 ארעי איש דת. את הבקשה מגיש מוסד הדת
א/4 ארעי בן זוג או ילד קטין של בעל א/2 או א/3
א/5 ארעי ארעי כללי

הסיווגים ב/1 ו-א/5 חוזרים בהליכי מעמד רבים. אשרת ב/1 במתכונת כללית ניתנת, למשל, לבן זוג זר של אזרח בזמן שבקשתו נבדקת, ורישיון א/5 (המכונה גם ויזה א5) מלווה את שנות ההליך המדורג עצמו לפי נוהל 5.2.0008. גם מי שהוכר כפליט מקבל רישיון א/5. על ההליך לבני זוג ראו בעמוד הסדרת מעמד לבן זוג זר.

עד כמה אפשר להאריך

סעיף 3 לחוק מגביל את ההארכות. רישיון ביקור ניתן להאריך עד שנתיים במצטבר, ורישיון ארעי עד שנתיים בכל הארכה. זה הכלל שבסעיף 3 לחוק. בהליך המדורג לידועים בציבור (נוהל 5.2.0009), למשל, בן הזוג מחזיק באשרת ב/1 תקופה ארוכה יותר, שלוש או ארבע שנים לפי הנוהל בנוסחו היום. לאשרת א/1 יש תקרה משלה בתקנות: הארכות עד חמש שנים.

בקשה להארכת אשרה מגישים כשהרישיון עדיין בתוקף. חלק מהנהלים קובעים מועדים מפורשים. בהליך המדורג לנשואים, לדוגמה, הבקשה מוגשת שלושה חודשים לפני תום הרישיון, וכעבור 180 יום מפקיעתו התיק נסגר אוטומטית (נוהל 5.2.0008, בנוסחו היום).

הזמנת זר לישראל: מי מזמין, והיכן מגישים

אורח ממדינה שאזרחיה חייבים באשרה מראש אינו יכול פשוט לעלות על טיסה. נוהל 5.4.0001 (קובץ PDF באתר חיצוני, נפתח בחלון חדש) קובע שהמזמין יכול להיות רק אזרח ישראלי או תושב קבע. את הבקשה מגישים בנציגות ישראל בחו"ל או בלשכת רשות האוכלוסין שבאזור מגוריו של המזמין, והרשות רשאית להתנות את האישור בערבות בנקאית.

הנוהל ברור גם לגבי מי שמדלג עליו: מי שהגיע שלא לפי הנוהל, כניסתו תסורב. הגעה בלי הזמנה מראש כשהיא נדרשת מופיעה גם ברשימת עילות הסירוב שבנוהל ביקורת הגבולות 6.4.0010. כשהאורח כבר סורב בעבר, פונים בפועל לרשות האוכלוסין לפני ההגעה כדי להסדיר את הכניסה, לעיתים בערבות לפי נוהל 5.1.0004. על כך בעמוד סירוב כניסה לישראל.

אשרת עבודה למומחה זר: שני שלבים

אשרת עבודה בישראל היא אשרת ב/1, המיועדת לעובד זמני בשכר. על העסקת מומחים זרים חל נוהל 5.3.0041. תחילה המעסיק מבקש היתר להעסיק את המומחה. רק אחרי שההיתר ניתן מוגשת הבקשה לאשרת ב/1 עבור העובד עצמו. הנוהל עודכן לאחרונה בספטמבר 2026, ואת תנאיו בודקים בכל תיק מול הנוסח המעודכן שפורסם.

שינוי מעמד בלי לצאת מהארץ

לא כל מעבר בין סיווגים מחייב יציאה מישראל, אבל הכללים שונים מנוהל לנוהל. זכאי שבות ששוהה כתייר יכול לבקש תעודת עולה לפי נוהל 5.2.0001, כמוסבר בעמוד חוק השבות ועלייה לישראל. בן זוג של אזרח מקבל ב/1 בזמן שבקשתו נבדקת, ואחרי אישורה א/5. לעומת זאת, בן זוג שנמצא בחו"ל חייב לפי נוהל 5.2.0008 להגיש בקשה מראש בנציגות, גם אם הוא ממדינה הפטורה מאשרה.

הקו שחוזר בנהלים הוא ההבחנה בין מי ששוהה כדין לבין מי שכבר נדרש לצאת. נוהל 5.2.0001 מפנה לחו"ל את מי שניתנה בעניינו החלטה המחייבת יציאה. בבקשות לוועדה הבינמשרדית (נוהל 5.2.0022), מי שסורב ונדרש לצאת ייבחן ככלל רק אחרי יציאתו. מכאן החשיבות של הגשה בזמן שהרישיון עדיין בתוקף.

אשרה שפגה: למה זה חוזר אליכם מאוחר יותר

שהייה אחרי תום הרישיון היא שהייה שלא כדין, גם אם מדובר בימים ספורים וגם אם איש לא פנה אליכם. ההשלכה אינה מסתיימת ביציאה מהארץ. לפי נוהל 6.4.0010, התשאול בגבול בוחן כניסות ושהיות קודמות ואת חוקיותן, ושהייה בלתי חוקית בעבר היא אחת מעילות הסירוב שהנוהל מונה. נהלים אחרים מייחסים לכך משקל משלהם: בקשה של הורה קשיש ששהה בישראל שלא כחוק יותר משישה חודשים נדחית לפי נוהל 5.2.0033.

אם הרישיון עומד לפוג ובקשת ההארכה עדיין לא הוגשה, זה הזמן לטפל בכך. אחרי הפקיעה מצטמצמות האפשרויות, והנזק מלווה גם בקשות עתידיות.

כשהבקשה נדחית

על החלטה של לשכת רשות האוכלוסין אפשר להגיש ערר פנימי לפי נוהל 1.6.0001: ערר אחד, בכתב, בתוך 21 יום, בלשכה שנתנה את ההחלטה. הוא אינו כרוך באגרה, אבל הוא גם אינו מונע הרחקה. אחריו, וברוב המקרים יש למצות אותו קודם, פתוחה הדרך לבית הדין לעררים, שמוסמך לדון בהחלטות לפי חוק הכניסה לישראל. המועד להגשת ערר הוא 30 יום מהפרסום, מההודעה או מהידיעה על ההחלטה, לפי המוקדם. הגשת הערר אינה מעכבת כשלעצמה את ביצוע ההחלטה, ולכן כשיש דרישת יציאה מבקשים יחד איתו צו ביניים. על פסק הדין של בית הדין ניתן לערער לבית המשפט לעניינים מינהליים בתוך 45 יום. פירוט ההליך מופיע בעמוד ערר לבית הדין לעררים.

בכל אחד מהשלבים האלה עו"ד אביגור בודק תחילה איזה נוהל חל ומה הוא דורש, מכין את הבקשה והמסמכים בהתאם, ומייצג מול הלשכה ובערר.

שאלות נפוצות

מותר לעבוד בישראל עם אשרת תייר ב/2?

לא. תקנה 5 מגדירה את אשרת ב/2 כביקור "למעט למטרת עבודה, בשכר או שלא בשכר", כך שגם עבודה בלי תשלום אסורה. כוונה לעבוד שלא כחוק היא גם אחת מעילות הסירוב בגבול לפי נוהל 6.4.0010.

בת הזוג שלי גרה במדינה שחייבת באשרה. איך מזמינים אותה לביקור?

לפי נוהל 5.4.0001 רק אזרח או תושב קבע רשאי להזמין. הבקשה מוגשת בלשכת רשות האוכלוסין שבאזור מגוריכם או בנציגות ישראל במדינה שלה, וייתכן שתידרשו להפקיד ערבות בנקאית. אם הכוונה היא להסדיר מעמד בישראל ולא ביקור בלבד, ההליך הוא אחר ומוסבר בעמודי הסדרת המעמד לבני זוג.

מה ההבדל בין ויזה ב/1 לוויזה א/5?

ב/1 היא אשרת ביקור לעבודה זמנית בשכר. א/5 היא רישיון לישיבת ארעי כללי, שניתן למשל לבני זוג בהליך המדורג ולמי שהוכר כפליט, ומוארך בכל פעם לתקופה של עד שנתיים.

האשרה שלי פגה לפני כמה ימים. מה עושים?

פונים ללשכה בלי דיחוי, עם בקשה מנומקת והמסמכים שמסבירים את האיחור. כל יום נוסף הוא שהייה בלי רישיון, והיא תיבחן בכל בקשה עתידית ובכל כניסה חוזרת לישראל.

המעסיק יכול להגיש בשבילי את הבקשה לאשרת עבודה?

כן. תקנה 5 קובעת שהמעסיק רשאי להגיש את הבקשה לאשרת ב/1. בהעסקת מומחה זר זה גם סדר הדברים לפי נוהל 5.3.0041: קודם היתר העסקה למעסיק, ואחריו האשרה לעובד.

שיחה ראשונה עם עו"ד אביגור

אפשר להתקשר, לכתוב ב-WhatsApp או להשאיר פרטים. בשיחה עוברים על מה שקרה עד היום מול משרד הפנים ועל המסמכים שיש, ומבינים מה אפשר לעשות.

השאירו פרטים ונחזור אליכם

שם וטלפון מספיקים. את הפרטים נשמע בשיחה.