רוב הפניות לרשות האוכלוסין וההגירה נבחנות לפי נוהל מוגדר: בן זוג של אזרח, זכאי שבות, סטודנט, עובד. יש אנשים שאינם נכנסים לאף אחת מהמסגרות האלה, ועדיין יש להם סיבה כבדת משקל להישאר בישראל. אח בגיר שתלוי לחלוטין בבן משפחה ישראלי. אדם שנמצא באמצע טיפול רפואי שאי אפשר להמשיך בו במדינת המוצא. בשבילם קיימת בקשה הומניטרית למשרד הפנים, שמוגשת בפועל ללשכת רשות האוכלוסין.
בקשה למי שאינו עומד בתנאי נוהל אחר
המסגרת קבועה בנוהל 5.2.0022 (קובץ PDF באתר חיצוני, נפתח בחלון חדש), במהדורתו ה-19 מאפריל 2026. הנוהל מיועד לזר ש"אינו עונה לקריטריונים" של נוהל אחר, והבקשה נבחנת מכוח חוק הכניסה לישראל. אין כאן זכאות שמתגבשת בהתקיים תנאים, אלא שיקול דעת רחב של הרשות. ולפני שפונים למסלול הזה צריך לוודא שאין נוהל רגיל שמתאים למקרה, כי בקשה לפי נוהל רגיל נבחנת מול תנאים ידועים מראש. זו הבדיקה הראשונה שעורך דין עושה בתיק כזה, ולעיתים היא מגלה שהמסלול הנכון הוא הסדרת מעמד לבן זוג, חוק השבות או אחת מאשרות השהייה.
הוועדה ממליצה, המנכ"ל מחליט
הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטריים היא ועדה מייעצת למנכ"ל רשות האוכלוסין. בראשה יושבת מנהלת אגף אשרות ומעמד, וחברים בה נציגים של משרד החוץ, משרד הבריאות, משרד הרווחה, המשטרה ונתיב. לפי סעיפים ז.1 ו-ז.2 לנוהל היא מתכנסת אחת ל-30 יום ודנה בכ-25 תיקים, והמלצותיה עוברות להחלטת המנכ"ל.
למספרים האלה יש משמעות מעשית. כשבישיבה אחת נדונים כ-25 תיקים, בקשה של שלושים עמודים בלי סדר ובלי מסמך מרכזי אחד שמוכיח את העילה לא תשרת את מי שהגיש אותה. התיק צריך להיות בנוי כך שמי שקורא אותו בפעם הראשונה מבין בתוך דקות מה הנסיבות ומה מבוקש.
הדרך של תיק מהלשכה עד המטה
הבקשה מוגשת בלשכה, עוברת לראש צוות, וממנו למטה הרשות. כבר בתחנה השנייה היא עלולה להיעצר. סעיף ה.9 לנוהל מסמיך את ראש הצוות לדחות בקשה על הסף בארבעה מצבים:
- הטיעונים זהים לטיעונים שכבר נדחו
- מדובר בבקשת סרק
- העילה לא הוכחה
- המבקש הסתנן לישראל
לא כל תיק מגיע לוועדה, וגם לא כל אישור טעון דיון בה. מנהל התחום רשאי לאשר רישיון מסוג ב/2, ב/1 או א/2 בלי דיון. אישור של רישיון א/5 או של ישיבת קבע בלי דיון נתון למנהלת האגף. כל תוצאה אחרת עוברת לוועדה.
יש בנוהל הוראות שמפתיעות פונים. לפי סעיף ג.2, מי שכבר סורב ונדרש לצאת מישראל, בקשתו תיבחן ככלל רק אחרי שיצא. בקשה הומניטרית אינה דרך לעכב יציאה שכבר נקבעה. ולפי סעיף ג.3 חובה לכלול בבקשה את בני המשפחה השוהים בישראל. השמטה של בן משפחה, בין בכוונה ובין בהיסח הדעת, פוגעת באמינות הבקשה כולה.
על החלטה בבקשה מגישים ערר פנימי בתוך 21 יום (סעיף ג.9). לפי נוהל 1.6.0001 מגישים ערר אחד בלבד, בכתב, ללשכה שנתנה את ההחלטה, והוא פטור מאגרה. צריך לזכור שהערר הפנימי אינו מונע הרחקה, ולכן מי ששוהה בישראל בלי רישיון בתוקף אינו מוגן בתקופת ההמתנה. כדאי שהערר יביא משהו שלא היה בבקשה, מסמך חדש או חוות דעת משלימה, ולא יחזור על מה שכבר נכתב. אחריו פתוחה הדרך לערר לבית הדין לעררים, שמוסמך לדון בהחלטות לפי חוק הכניסה לישראל. המועד להגשתו הוא 30 יום.
הורה קשיש בודד: נוהל עם תנאי סף
להורה של אזרח ישראלי שנותר לבדו בחו"ל יש נוהל נפרד, 5.2.0033 (קובץ PDF באתר חיצוני, נפתח בחלון חדש), שעודכן במאי 2026. בשונה מהבקשה ההומניטרית הכללית, כאן התנאים כתובים, ומי שאינו עומד בהם יידחה גם אם נסיבותיו מעוררות אהדה. לפי הנוהל בנוסחו היום:
- האב בן 64 ומעלה, האם בת 62 ומעלה
- המזמין הוא אזרח ישראלי (תושב קבע אינו מספיק)
- להורה אין בחו"ל ילדים נוספים, בן זוג או תלויים
- אפשר להסדיר הורה אחד בלבד
- האזרח חותם על התחייבות לדאוג לצורכי ההורה
גילי הסף משתנים מעת לעת, ובאתרים שונים עדיין מופיעים גילים ישנים וגבוהים יותר. לפני ההגשה בודקים את הנוסח המעודכן.
הוראה אחת בנוהל גורמת לדחיות שאפשר היה למנוע: בקשה של הורה ששוהה בישראל שלא כחוק יותר משישה חודשים נדחית, ועליו לצאת. משפחות שמביאות את ההורה כתייר ומתעכבות עם ההגשה מגלות זאת מאוחר מדי.
המעמד ניתן בהדרגה. תחילה רישיונות ב/2 ו-ב/1 מסוג "הורה קשיש", לתקופה שתלויה בגיל ההורה, אחריהם רישיון א/5 לשנתיים, ובסוף תושבות קבע. שנה אחרי קבלת תושבות הקבע אפשר להגיש בקשת התאזרחות (סעיף ה.12), בתנאים שמפורטים בעמוד אזרחות ישראלית.
כשההליך המדורג נקטע באמצע
מעמדו של בן זוג זר תלוי בקשר הזוגי, וכשהקשר מסתיים ההליך אמור להיפסק. שני נהלים קובעים מתי העניין יועבר בכל זאת לוועדה הבינמשרדית.
נוהל 5.2.0017 עוסק בפרידה ובפטירת בן הזוג הישראלי. אחרי הדיווח לרשות נערך ראיון בתוך 45 יום, ועד להחלטה אין דרישת יציאה מיידית. ההעברה לוועדה מותנית בתנאים מצטברים: הקשר היה כן, המבקש כבר קיבל רישיון א/5, וחלפה יותר ממחצית ההליך, כשהמניין מתחיל ביום קבלת ה-א/5. בפרידה נדרשים בנוסף ילדים משותפים וחוות דעת של עובד סוציאלי שלפיה עזיבת ההורה הזר תפגע בהם פגיעה משמעותית. בפטירה, כשיש ילדים, נדרש שהם יהיו במשמורת בן הזוג הזר, ואין דרישה לחלוף מחצית ההליך. בפטירה בלי ילדים נבחנות גם הזיקות של המבקש לישראל. מי שאינו עומד בתנאים מקבל הודעה על הפסקת ההליך ודרישה לצאת בתוך 14 יום.
נוהל 5.2.0019 חל כשהקשר נותק בגלל אלימות מצד בן הזוג הישראלי. האלימות מוכחת באחת מארבע דרכים: שהייה של חודש ויותר במקלט לנשים, ראיות לכאורה בידי המשטרה, צו הגנה שניתן במעמד שני הצדדים, או אישור משירותי הרווחה. כשיש ילד משותף, לא נדרש חלוף מחצית ההליך. הנוהל נועד למנוע מצב שבו אדם נשאר בקשר אלים כדי לא לאבד את מעמדו, ולכן התיעוד מול המשטרה ושירותי הרווחה צריך להתחיל מוקדם, עוד לפני הפנייה לרשות האוכלוסין. רקע על ההליך עצמו נמצא במאמר על שלבי ההליך המדורג.
נסיבות רפואיות
בין הנהלים שנזכרים בעמוד הזה אין נוהל ייעודי לבקשות על רקע רפואי. בקשות כאלה נבחנות בוועדה הבינמשרדית לפי נסיבותיהן, במסגרת נוהל 5.2.0022. בוועדה יושב נציג משרד הבריאות, ולכן המסמך המרכזי בתיק כזה הוא חוות דעת רפואית עדכנית ומפורטת: מה האבחנה, מה הטיפול הנדרש, ומה המשמעות של הפסקתו או של מעבר למדינה אחרת.
מה מחזיק בקשה הומניטרית
מעמד מטעמים הומניטריים ניתן על סמך ראיות. טענה שהעילה שלה לא הוכחה נדחית על הסף, ובקשה חוזרת עם אותם טיעונים נדחית גם היא, כך שההגשה הראשונה היא החשובה. עו"ד אביגור בונה את התיק סביב העילה: מסמכים רשמיים מאומתים ומתורגמים על המצב המשפחתי בחו"ל, חוות דעת של אנשי מקצוע (רופא מטפל, ועובד סוציאלי כשמעורבים ילדים), תצהירים של בני המשפחה בישראל, ופירוט מלא של היסטוריית השהייה, כולל תקופות בלי רישיון. גילוי חלקי מתגלה בבדיקת הרשות ופוגע בבקשה יותר מהעובדה שהוסתרה.
המשרד מכין את הבקשה, מגיש אותה ללשכה, ומייצג בערר הפנימי ובבית הדין אם היא נדחית.
שאלות נפוצות
כמה זמן עובר עד שמתקבלת החלטה בבקשה הומניטרית?
הנוהל אינו קובע מועד להחלטה. ידוע שהוועדה מתכנסת אחת ל-30 יום ודנה בכ-25 תיקים בכל פעם, ושלפני כן התיק עובר בלשכה, אצל ראש הצוות ובמטה. לכן צריך להיערך להמתנה ממושכת, ולוודא שבזמן הזה השהייה בישראל מוסדרת ברישיון.
אמא שלי בת 60 ונשארה לבד בחו"ל. האם אפשר להגיש בשבילה בקשה?
לפי נוהל 5.2.0033 בנוסחו היום גיל הסף לאם הוא 62, ולכן היא אינה עומדת בתנאי הנוהל. אפשר להמתין עד שתגיע לגיל, ועד אז להסדיר ביקורים באשרת תייר. אם יש נסיבות חריגות מעבר לבדידות, למשל מצב רפואי, אפשר לבחון בקשה לוועדה הבינמשרדית, שבה אין תנאי גיל אבל נדרשת עילה מוכחת.
שני ההורים שלי בחיים. האם שניהם יכולים לקבל מעמד כהורה קשיש?
לא. הנוהל מיועד להורה בודד, שאין לו בן זוג בחו"ל, ומאפשר להסדיר הורה אחד בלבד. זוג הורים אינו נכנס למסגרת שלו.
נפרדתי מבן זוגי הישראלי אחרי שנתיים עם א/5, ואין לנו ילדים. יש לי סיכוי להישאר?
לפי נוהל 5.2.0017, בפרידה אחד התנאים להעברת התיק לוועדה הוא ילדים משותפים. בלי ילדים הנוהל מוביל להודעה על הפסקת ההליך ולדרישת יציאה בתוך 14 יום. אם הפרידה נבעה מאלימות, חל נוהל אחר (5.2.0019) עם תנאים שונים, וכדאי לבדוק זאת בשלב מוקדם.
הבקשה שלי נדחתה. האם אפשר להגיש אותה שוב?
רק אם יש בה משהו חדש. ראש הצוות מוסמך לדחות על הסף בקשה שחוזרת על טיעונים שכבר נדחו, כך שהגשה חוזרת של אותו תיק אינה מקדמת דבר. כשהמחלוקת היא על ההחלטה עצמה, המסלול הוא ערר פנימי ואחריו בית הדין לעררים. בקשה חדשה מתאימה כשהעובדות השתנו או כשהושגה ראיה שלא הייתה קודם.
האם מי ששוהה בישראל בלי רישיון יכול להגיש בקשה הומניטרית?
תלוי איך נוצר המצב. בקשה של מי שהסתנן לישראל נדחית על הסף. מי שסורב בעבר ונדרש לצאת יידרש ככלל לצאת קודם, ורק אז בקשתו תיבחן. ולהורה קשיש יש מגבלה משלו: יותר משישה חודשי שהייה שלא כחוק מביאים לדחיית הבקשה. בכל מקרה מפרטים בבקשה את היסטוריית השהייה במלואה.